וילונות לבתי אבות

ברור לנו שמפגש ראשוני עם בית אבות עבור חלק גדול מהאוכלוסיה הוא קשה והם לא אוהבים את הרעיון וגם לא את הביצוע. סביר להניח שהדבר הראשון שהם ירצו זה לחזור הביתה, אך לעיתים השהייה במקום זה היא בלתי נמנעת. מי שמקים בית אבות, צריך לדעת כי כאשר מעצבים ריהוט לבית אבות, אסור להתעלם מכך שצריך לחשוב על בטיחות ויעילות, אבל גם אי אפשר להתעלם מהעובדה שבית אבות הוא תחליף לבית עבור אנשים בגיל השלישי, אשר נאלצים לגור שם וראוי שמקום המגורים, מוסדי ככל שיהיה יקרין אווירה ביתית, בטוחה ומגנה.

מי שחושב על עיצוב של מקום כזה, יודע שהאוכלוסיה המתאכסנת בבית אבות, סביר להניח שתביא איתה חלק מהדברים המוכרים מהבית. זהו צורך טבעי לרצות להרגיש במקום מוכר ולכן צריך לאפשר להם את זה. לכן העיצוב אמור להיות בהתאם. צבעים רכים וחמים, לא כהים מדי, כדי לא להשרות תחושת כובד, אך לא בהירים מדי, כדי שלא תהיה תחושה של מוסד רפואי.

גם בתחום הצללה של החלונות, צריך לשים דגש על נושאים של בטיחות, במובן שהבדים יהיו חסיני אש, כי כך מחייב החוק. נוסף על כך בבתי אבות יש נטייה להשתמש בבדים אנטי-בקטריאליים, כדי למנוע העברת חיידקים. מי שעובד בבית אבות, מטפל גם באנשים חולים לעיתים. המגע באדם חולה ואחר כך בוילון, עלולה לגרום לזה שהחיידקים יעברו למישהו אחר. בוילונות העשויים מבד "רגיל", קשה מאוד לשלוט על רמת נקיון גבוהה וקשה עוד יותר לבצע חיטוי. וילונות אילו מיוצרים בדיוק למטרות כאלה, בטכנולוגיה מתקדמת מאוד.

נוסף על כך, צריך לזכור שבבית אבות יש צורך לשמור על פרטיות ועל הצללה גבוהה, לכן צריך שהוילונות יהיו אמנם בצבעים לא כהים, אך שיאפשרו איזו שליטה על כמות האור, בין אם משתמשים בוילונות גלילה, רומאיים או ורטיקאליים. אוכלוסיית גיל הזהב צריכה שההפעלה של הוילונות יהיו פשוטים יחסית, כדי לא להקשות עליהם בתחכום מוגזם, או עזרה מאנשי צוות, בכל פעם שהם מעוניינים לפתוח וילון.